למה טבעונות ?

תעשיית הבשר, החלב והביצים מבוססת על תעמולה רחבת היקף, שמטרתה למנוע מאנשים נורמטיביים לעשות את הקישור בין המוצר שהם קונים בסופר לבין העינוי והסבל העצומים שנגרמו לבעלי חיים על מנת להפוך אותם למוצר זה. רוב בני האדם לעולם לא היו הורגים בעצמם בעל חיים בשביל לאכול אותו. רוב בני האדם לעולם לא היו חושבים על לאכול הפרשות גוף של בעלי חיים אחרים, כמו חלב וביצים, שנלקחו מבעלי חיים אלו תוך גרימת ייסורי תופת שהשטן בעצמו לא ברא.

התעמולה שמפעילה תעשיית המזון מהחי על מנת להסתיר את ניצולם ורציחתם של בעלי החיים, מולידה את השואה הגדולה ביותר שארעה אי פעם על פני כדור הארץ. כל אחד מאיתנו שמסרב לתת לתעמולה זו מקום בחייו, שמסרב לטמון את ראשו בחול, שמסרב להמשיך לממן תעשיית מוות ורצח זו, מקרב את יום שחרורם של בעלי החיים. את היום בו יהרסו מחנות הריכוז וההשמדה הגדולים ביותר שבנתה האנושות אי פעם.

סבלם של בעלי החיים שאינם אנושיים אינו שונה מסבלו של האדם. בסבל כולם שווים. דם זה דם. כאב הוא כאב. סבל הוא סבל. אין שום הצדקה מוסרית לרמיסת חסרי הישע, בין אם הם בני אדם ובין אם הם בעלי חיים אחרים. הם אינם יכולים להשמיע בעצמם את קולם. מי שגורם  לסבל שלהם דואג להרחיקו מהמרחב הציבורי. לסגור אותו בתוך מבנים אטומים ולמנוע את נוכחותו מול עינינו. אבל הסבל הזה נגרם מדי יום, מדי שעה, מדי רגע. במימדים ובהיקפים שקשה אפילו להעלות על הדעת. מדי שנה משועבדים, מדוכאים, מנוצלים ומומתים על ידי בני אדם בישראל לבדה מאות מליוני בעלי חיים, בתעשיית המזון, בתעשיית הלבוש, בתעשיית הניסויים בבעלי חיים, בתעשיית הבידור, בכלביות העירוניות ובמקומות נוספים. עבור רוב האנשים המראה של בעלי החיים קשה מנשוא, הסבל והמוות האלימים נוגעים לליבם, ותחושת רחמים וחמלה מציפה אותם. ואם כך, אז הציווי המוסרי הראשון במעלה הוא לא לקחת חלק בסבל הזה ולא לגרום אותו. להתנגד לו. לצאת נגדו, בכל מקום ובכל הזדמנות.

אילו הסבל הזה היה נגרם ברחובות הערים, כל אדם בעל מצפון היה מנסה למנוע אותו ולהתקומם נגדו. כוחו של הסבל הזה והמשכיותו מבוססים, לכן, על כך שהוא מוסווה בדרך כלל. 
כל בעל חיים כזה הוא פרט בפני עצמו. יש לו פנים, אישיות, מאפיינים שייחודיים לו. מספר הנרצחים העצום, מאות מליונים, גורם לפעמים לשכוח את זה, לשכוח שהמספר העצום הזה מורכב מבעלי חיים שעבור כל אחד מהם הסבל שהחברה שלנו גורמת לו הוא סבל אינדיבידואלי, סבל בל-יתואר וקשה מנשוא. 

אנו קוראים לכל אדם בעל מצפון ולב להישיר מבט לבעלי החיים, קורבנותיו של הרוע האנושי הטהור והגס ביותר שניתן להעלות על הדעת. קורבנות מחנות ריכוז מודרניים שהארץ שלנו מלאה בהם. שהופכים אותנו לחברה רצחנית, חסרת חמלה, אטומה לסבל. מחנות ריכוז שהם לא רק גהנום לבעלי החיים, אלא שמייצרים מחלות ואבדון גם לנו, בני האדם, ומהווים את האיום האקולוגי החמור ביותר על כדור הארץ. אנו קוראים לכם להישיר מבט ולסרב לקחת חלק בתעשיית המוות הנוראה הזאת. אנו קוראים לכם להסתכל לבעלי חיים מעונים ונרצחים לשווא אלו בעיניים, ולדעת שהחיים שלהם בידיים שלנו, של כולנו. כל אחד מאיתנו יכול לבחור. הבחירה האם להמשיך להרוג ולענות אותם היא בידיים של כל אחד מאיתנו. בחירה זו משמעותה חיים או מוות לבעלי החיים. עינוי או חופש. סבל או שמחה.

החיים שלהם בידיים שלנו. 

סופו של כל אי צדק לקרוס. סופם של כל עוול ודיכוי להיחשף ולקומם עליהם את כל מי שמצפונו אינו מניח לו להשלים עם דריסת החלש וחסר הישע. 

כיום אין שום ספק, שהמין האנושי לא רק יכול לשרוד ללא הניצול, השעבוד והרצח של בעלי חיים אחרים בתעשיית המזון, אלא שאם לא תיפסק במהרה שואת בעלי החיים שאנו מעוללים, תבוא כלייה גם על המין האנושי. סכין המרצחים שאנו מניפים על בעלי החיים, מחנות הריכוז וההשמדה בהם אנו כולאים ומשמידים אותם, סופם שישמידו בהכרח אותנו ואת ילדינו ואת נכדינו. 

סופו של כל חושך שתפציע השמש. בכל אחד מאיתנו טמונה שמש גדולה, והוא בוחר האם לכסות אותה בחושך רצחני ושחור, או לתת לה להדריך את מצפונו לחיים של חמלה וטוב לב. האדם החזק הוא לא זה שפוגע בחלשים ממנו. רק החלש משתמש בכוחו היחסי על מנת לפגוע בחלש ממנו. האדם החזק הוא מי שנוהג באחריות בכוחו ומגן על החלש ממנו מפני מי שמבקש לפגוע בו. החזק הוא מי שאינו מתעלם מצו מצפונו. זה אשר מסרב לקחת חלק באלימות כלפי החלשים ממנו. 

היום, יותר מתמיד, קל להמנע מלקחת חלק במעשים האלו. כשאנחנו בוחרים את מזונותינו, כשאנחנו בוחרים את מוצרי הקוסמטיקה בהם אנחנו משתמשים, כשאנחנו בוחרים האם לאמץ חיית מחמד נטושה או לקנות חיית מחמד מסוחרי ומרביעי בעלי חיים. אנחנו בוחרים מדי יום האם לקחת חלק בתעשיית מוות וסבל מזוויעה, או לקחת חלק בשחרור בעלי החיים מהדיכוי, השעבוד וההרג האלים.

אנו קוראים לכל אדם בעל מצפון ולב – אל תתעלמו מן הסבל הזה של בעלי החיים. אל תקחו חלק באלימות הזאת נגדם. האנושיות של כולנו נמדדת בצורה בה אנחנו מתייחסים למי שאינו יכול להשמיע את קולו בעצמו. כל אחד מאיתנו בוחר מדי יום האם הוא תומך בניצול האכזרי של מאות מליוני בעלי החיים, או האם הוא לוקח חלק בשחרור ובחמלה כלפיהם. 

וכמו מאליה מהדהדת השאלה: "כשילדיכם ישאלו אתכם איפה הייתם בזמן שהתרחשה שואת בעלי החיים, מה תענו להם?" האם הייתם חלק מהמדכאים ומהמשעבדים, או שהתנגדתם לעוול הזה?

אנו קוראים לכם להסתכל על בעלי החיים האלו שכאן, קורבנותיהם של חמדנותו, גרגרנותו, אדישותו, טפשותו ואכזריותו של האדם, ולבחור אחרת, לבחור להתנגד לרוע הזה, להתקומם נגדו, בכל מקום, בכל זמן, בכל דרך.